אין מה להרחיב על קריזות גיל ההתבגרות. במקרה דנן זה רק היה הפרומו למתבגרת השנייה. לונדון חיכתה לנו ביג טיים:
נחתנו בלילה בשדה"ת לוטון משם אסף אותנו אריק הנהג . הגענו למלון Premier inn earls court. מלון בעיצוב פנים נעים ונוח ובמיקום מעולה! גם המחיר הגון ביחס ללונדון היקרה. 4 דקות מהטיוב תחנת Earls Court הנוחה, מסעדות ובתי קפה שוקקים . מרגיש בטוח ונוח. מרחק הליכה לרח' קנסינגטון. בקיצור בול בשבילנו. צוות מקסים, צ'ק אין מהיר. מושלם. רשת פריימר אין ידועה במחיריה ההוגנים, במיקומם הנוח, בפסיליטיז ובשירות אדיב. ממש ווליו פור מאני. דאגנו לעשות כרטיס אויסטר חופשי יומי. מאוד נוח וזמין. כשנגמר אפשר להטעין. בסוף המסע כשמחזירים את הכרטיס (לא חובה) מקבלים דרך המכונה את יתרת הסכום שנשאר כולל הדיפוסיט עבור כרטיס הפלסטיק. לציין שכל האקשן המעניין במיוחד מתרחש בלונדון במהלך הסופ"ש כך שמי שמתכנן גיחה קצרה מומלץ בחום לכלול את שישי/שבת/ראשון כולל.
למתבגרת זאת לה הפעם הראשונה בלונדון כך שהיינו חייבות לסמן ווי על התחנות הקלאסיות. ביום הראשון (יום ג') הלכנו לדגום את הביג בן, ארמון המלכה וחילופי המשמרות, הפרלמנט, דאונינג 10, ווסטמינסטר אבי. וכמובן סט ג'יימס פארק עמוס הסנאים. טיפ: להצטייד בבוטנים על קליפתם מהארץ וכך תשמשו סלבריטי בקרב הסנאים.
סט ג'יימס פארק - מדיטציית ברווזים
אירוע משמח לילדים וגם להורים שהם בעצמם ילדים. חזרנו לביג בן שעל התמזה והלכנו לאורך הנהר. התלבטנו האם לעלות על הלונדון איי. הסתפקנו רק בסלפיז כי מחכה לנו תצפית חיננית על העיר שהיא שווה לא פחות במקום אחר ואף חינמית.
ביום השני (יום ד') הקדשנו כמה שעות בבוקר לקניות. אז שמנו פעמינו לאוקספורד סטריט: לסניף פריימרק הידוע (כדי לא לאבד את זה צריך להגיע עם הפתיחה בשעה שמונה + , טרולי ריק ולהתחיל להעמיס – הסניף ריק, הכל מסודר ואין תורים בתאי המדידות). מומלץ להגדיר כמה זמן נותנים לזה. בסה"כ גם אם זה נראה שוק רמלה-לוד ברושם ראשוני יש מציאות ממש שוות כמו תחתונים, גרביים פיג'מות מדליקות וגם ג'ינסים! לאחר שעתיים מייגעות וקנייה שהיא ווליו פור מאני המשכנו להסתובב ברח' אוקספורד הלא חביב עליי במיוחד. לאחר שהמתבגרת רכשה לה מכל מיני נאלצנו לחזור למלון ולשחרר את שרירי הזרוע. מכיוון שבערב היתה צפויה לנו הופעה תכננו את החלק השני של היום כך שיסתיים באיזור התיאטראות.
הגענו לקובנט קארדן שפעם היה הרבה יותר מעניין מסתם פסאג' עם מותגי יוקרה ומופעי רחוב מיותרים עם נחילי תיירים. משם הלכנו לצ'יינה טאון ואכלנו ארוחה שווה ביותר במסעדת Lotus Garden המקסימה אליה אני חוזרת מדי פעם.
מה שקורה בצ'יינה טאון
הצ'יינה הלונדוני אמנם קטן בהרבה מזה הניו יורקי אבל עדיין אפשר לספוג אווירה כיפית, עם פנסי רחוב אדומים, מסעדות וחנויות אוכל די אותנטיות. הלכנו גם לאוקספורד סירקוס שגם מזכירה את הטיימס סקוור רק בקטן יותר. לוקיישן נהדר למתבגרות להעלות תמונות לאינסטוש. אזהרה: כשיוצאים מהרכבת בתחנת הקובנט גארדן יש אפשרות לעלות למעלה במעלית או במדרגות עם שלט מודגש באותיות קידוש לבנה שמדובר במספר רב של מדרגות. לא הקשבנו. עלינו ברגל וכמעט נפחנו את נשמתנו. רק מעלית בבקשה. בערב הלכנו למיוזיקל "מאמא מיה" . זאת לי הפעם השנייה. מחזמר חמוד ביותר. המתבגרת נרדמה לא משעמום כאלא מתשישות מרובה. מכיוון שחלק מהמושבים באולם אינם בשיפוע כך שמי שהסיכוי שיסתירו לך את הבמה גבוה, ניסיתי את מזלי וביקשתי בוסטר למתבגרת . וקיבלנו בוסטר לנמוכי קומה.
ביום השלישי (יום ה') על הבוקר אחרי קפה ומאפה טעים של Pret A Mange שמנו פעמינו לתצפית מרהיבה על לונדון ממגדל ה Sky gardens שנמצא בסיטי. צריך להזמין כרטיסים מראש דרך האינטרנט , העלייה לתצפית חינמית אך מקפידים מאוד על השעה. מומלץ להגיע עם הזריחה או השקיעה. נכון לכרגע ההרשמה לתצפית נפתחת כל יום שני לשבועיים הבאים. כדאי לשים לב לכך. בכניסה יש בידוק ארוך ואיטי. כדאי לקחת זאת בחשבון. בקומת התצפית הנפלאה יש גם פאב/מסעדה גם לשם צריך להזמין מקום מראש ובנפרד. לא ניסיתי אותו.
תצפית מהסקיי גארדן על העיר הגשומה
מומלץ להסתובב באיזור ולהתרשם מאיזור העסקים השוקק שמזכיר מעט את ניו יורק. בקרבת מקום ישנו שוק קטן וחביב שהוא יותר בגדר מקבץ של פאבים ומסעדות בשם: Leadenhall Market. כיכב בסרטי הארי פוטר. תקרת הוויטראז' מרהיבה. לחובבי הז'אנר תיתכן חוויה נעימה שם. משם צעדנו רגלית דרך מצודת לונדון (דגמנו אותה מבחוץ לאחר שראינו נחיל תיירים ארוך מאוד ממתין בתור) צעדנו על גשר לונדון לכיוון ה Borough Market שוק אוכל מטמטם. ממש.
בורו מרקט בסתיו
אם נוהגים באיפוק ונכנסים פנימה אל תוך החצר הפנימית ניתן לפגוש דוכני אוכל מכל העולם. אז ברור שדגמנו את מרביתם מאתיופיה, הודו, ספרד וגם פיש אנד צ'יפס עם רוטב אפונענע בצד. ולקינוח פאדג' עם צ'ילי ועוד אחד עם מלח אטלנטי. משם התקדמנו ברגל לאורך התמזה לכיוון הטייט מודרן. ההליכה לאורך התמזה נעימה מאוד, הרבה בתי קפה ופאבים על הדרך. שחפים, מופעי רחוב ואווירה נהדרת. עם הגיענו למוזיאון (כל הכניסות למוזיאונים בלונדון חינמיות) רצינו לראות את לונדון מהצד השני של התמזה אז עלינו לקומה עליונה ומשם תצפתנו על לונדון לקראת שקיעה. גם לחלק מהתערוכות החינמיות נכנסנו. המתבגרת גילתה התעניינות ושמחה. משם צעדנו לאורך גשר המילניום שהוא למעבר רגלי בלבד אל עבר כנסיית סנט פול המרשימה. שמחות ומרוצות ובעיקר עייפות. מאוד.. הילדה רצתה ארוחה סינית כמו בסרטים כלומר בקרטונים עם צ'ופסטיקס. בקרבת המלון ברחוב צדדי ישנו כוכון של אוכל סיני עם סיני נרגן שהזכיר לי את ה"סופ נאצי" מסיינפלד. אסור לדבר, אסור להתלבט, אסור לשבת, צריך להתרכז לשלם ולא להישאר אף לא לרגע. אוכל טעים למדיי. אכלנו במלון כמו בסרטים. ליל מנוחה.
ביום הרביעי (יום ו') - איך אפשר לונדון בלי שכונת המפסטד האהובה עליי מכל? סיור בסמטאות הציוריות, צילומים ליד כל דלת צבעונית, אדריכלות יפהפיה שנשתמרה עם השנים ואווירה של כפר בעיר. בתי קפה מלבבים עם חימום בחוץ ושמיכות פרווה. הכי אווירה שיש. משם צעדנו לכיוון המפסטד הית' הפארק הכי פיראי שיש. הליכה בטבע, בחברת סנאים, עצים מצלים, בריכות מים שאנשים שוחים שם בכל מזג אוויר. בלב הפארק ישנו בית אבן עתיק בשם Kenwood House וניתן להיכנס ולהתרשם כיצד חיו הדוכסים בעבר. בסיום המסע בפארק היפהפה הזה קינחנו בארוחת צהריים מאוחרת בפאב הכי עתיק שהייתי בו The Spandiars Inn . כמעצבת פנים נפעמתי מהסטייל נוטף השיק אפיל בתוספת אווירה מסתורית. האוכל טעים מאוד וגם המתבגרת מצאה את עצמה שם. משם צעדנו לכיוון הרחוב הראשי של המפסטד לכיוון שכונת Belsize Park האהובה דרך הרחובות והבתים היפים הגענו לתצפית יפהפיה נוספת על לונדון מזווית אחרת: Primrose Hill לא נאלצנו לטפס על שום מגדל או לעלות במעלית או להזמין מקום. פשוט התיישבנו על גבעה יפהפיה המשקיפה על לונדון ובראות טובה זה פשוט מושלם. הגבעה ממוקמת מעל הריג'נט פארק היפהפה כך שלאחר מכן ירדנו את מדרונות הדשא בגלגולים עד לצידו השני. (בפארק ישנו גן חיות מפורסם ואת מוזיאון מאדאם טוסו – לא נכנסנו לשם). את הערב קינחנו במסעדה הודית נפלאה ליד המלון New Asia שמה.
ביום החמישי (יום שבת) – נסענו באוטובוס קומותיים לפורטובלו מרקט בשכונת נוטינג היל. הססגונית. שוק יפהפה שבעבר אני זוכרת אותו כשיקי ואינטימי יותר. עמוס באנשים ובתיירים. השוק מלא בחנויות ובדוכנים יד שנייה, ולא רק. מופעי רחוב, תכשיטים, מעילים, קישוטים לבית ועוד ועוד כשלקראת סופו יש מתחם אוכל נהדר ומנות צ'יפס הרריות ומעליהן גבינת צ'דר. טעים. צינתור דחוף. לשוק יש גם הסתעפויות נחמדות בצדדים.
דוכן של כובעי פרווה - פורטובלו מרקט נוטינג היל
רכס הרים של צ'יפס - פורטובלו מרקט נוטינג היל
משמיצינו אותו כמובן שהיינו רעבות שוב. מצאנו פאב. פרינס אוף אלברט ואכלנו שם צהריים. בכלל ממליצה לאכול צהריים בפאבים. יופי של אווירה והאוכל לא רע בכלל. משם צעדנו רגלית אל עבר ההייד פארק. מדשאות רחבות ידיים, אגמונים עם ברבורים וברווזים. נחמד ונעים. לאחר שחצינו את ההייד פארק הסתובבנו מעדנות ברחוב קנסינגטון היפהפה ומי שחפץ בקניות זה הרחוב לעשות זאת ולא באוקספורד סט. העמוס וצפוף לעייפה. בפינת הרחובות קנסינגטון צ'רץ' סטריט וההייט סטריט ישנה כנסיה גותית ספוקית שאם נכנסים דרך התקרה המקומרת לחצר האחורית נגלה גן וורדים צהובים יפהפה עם סנאים. פשוט לשבת שם עם כוס קפה ביד ולהתמוגג. מי שנותר רעב מהמסע הזה יכול לאכול במסעדונת הסינית הנצחית שברחוב Stick & Bowl. קטנה ונעימה. משם הדרמנו לאיזור המוזיאונים: הטבע והמדע. היינו עייפות אבל לא נפספס חוויה שכזאת. נפעמנו לראות תלמידי בית ספר יושבים ומאזינים למורה/מדריכה בתוך המוזיאון על דינוזוארים והמפץ הגדול. המתבגרת התלהבה במיוחד במוזיאון המדע בחלל המדמה רעידת אדמה ביפן. נכנסים למרכולית יפנית כשברקע במסך טלביזיה שחור לבן המרכולית האמיתית מצולמת ולפתח מתחילה רעידת אדמה –הרצפה והמעטפת רועדות ואתה חש בזאת בריאליזם מפחיד. מצמרר. משם לקחנו טיוב לסוהו – הזמנו מקום לטקס פייב או'קלוק דרך האתר Five O'clock. טקס נחמד עם שתיית תה, סקונס, כריכונים ועוד. על המקום פחות ממליצה אפשר למצוא משהו אחר יותר מומלץ תלוי מיקום, מקום ומחיר.
טקס אפטרנון טי
ועוד קצת להסתובב בגשם שוטף. גם קניות על הדרך במקדש ה Brandy Melville . קצת קובנט גארדן שוב ולמלון עייפות אך מרוצות. מאוד.
ביום השישי (יום ראשון) – נסענו לשורדיץ' הנהדרת. שכונה היפסטרית מעוטרת בגראפיטי ססגוני ומהפט אול אובר. נהיננו מאוד אך עשינו טעות שלא לקחנו סיור מודרך (למדתי לקח...) ולמה להגיע לשם דווקא ביום ראשון כי אז השוק המדליק בריקליין Bricklane Market בשיאו. אמנם נחילי אנשים נוהרים לשם אבל עדיין האווירה פשוט כיפית ומשמחת. אותו סגנון של אוכל, מופעי רחוב, יד 2 וגם לא וכל זאת באווירה משגעת. לא רחוק משם נמצא השוק המקורה אולד ספיטפילד שגם הוא נחמד למדיי. גם מתחם ה box park כדאי לדגום – חנויות פופ אפ בתוך מכולות של אוניה. לשוק הפרחים בקרבת מקום לא הספקנו ללכת. אבל יום שלם הוקדש למזרח העיר. כשגרתי בלונדון לא העזנו לחשוב להגיע למחוזות הללו. איזה שינוי מבורך.
ביום השביעי (יום שני) – הגענו בבוקר לקמדן טאון. שוק שזכור לי כמגנט של פאנקיסטים ואווירה ספוקית אז זהו שכבר לא. הרבה דוכנים של מוצרים סינים זולים.
משתטות בקמדן טאון
המתחם השווה בעיניי הוא באיזור האורוות אבל מי שרוצה לספוג אווירה מיוחדת באיזור זה בערב (בבלוג אחר אספר לכם ערב הלווין ספונטני בפאב מסתורי בקמדן טאון).
קצת משורדיץ' - פוזות לאינסטוש
הצהרות אהבה - ליד הבוקס פארק
