שואה וקצפת - וורשה סיטי עם מתבגרות

חתיכת שמיים - הגטו היהודי בוורשה

המאמר מעט ארוך ורגשני אבל הוא אופטימי ומי שיכול להפיק ממנו תובנות ותועלת לגבי מסלול בכלל וטיול בנות מתבגרות (12, 14) - עשיתי את שלי.

ארזתי את בנותיי המתבגרות לשלושה ימים בסופ"ש שבועות של שכרון חושים בוורשה המתחדשת.

בפעם האחרונה שהייתי שם (רקדתי בפסטיבל קטוביץ'...) היא עוד היתה קומוניסטית ואפורה עם תורים אינסופיים לכיכר לחם ועם מעיל צמר כחול מדגם אחד בלבד בחנות הכלבו היחידה ברחוב הראשי.

והיום העיר בתנופה והתחדשות מאסיבית. עיר שיצאה מתדמית אפורה, קודרת, עם עננת מוות מרחפת מעליה לעיר עם ניאונים, קניונים, מותגים וקולינריה מגוונת וטובה למדיי יש לאמר. השמחה בחופשה קצרה עם בנותיי הועבה מדי פעם בדקירות בבטן כי אי אפשר להתנתק מהעבר הקשה וכאן נראה שדורסים אותו ברגל גסה. גם כשרואים דברים יפים בעיר הזאת, היופי הזה שורט בלב. אפילו מחלון חדרי במלון Mercure Centrum המקסים, בכל פעם שהבטתי אל הנוף האורבני המיתמר לרקיע מבטי נתקע על שריד קטן שנשאר מחומת גטו וורשה הדרומית - דחוק וחנוק בין שני מבנים מודרניים ואימתניים כאילו זועק: "אל תשכחו מה קרה כאן".

הרבה חדש מעט ישן - מבט מהמלון - חומת הגטו דחוקה בין המבנים

מבט מחלון המלון - אם מתמקדים מזהים את אחד מהשרידים האחרונים של חומת גטו וורשה

בסיורנו בעיר העתיקה נכנסנו לחנות מזכרות. בין הסובנירים של העיר וורשה ולצד בבושקות וסמלי העיר נתקלתי במחזיקי מפתחות בדמות בובת יהודי דתי עם כל הסממנים האנטישמיים (אף ארוך, פיאות, כרס שמנמנה ומטבע כסף בידו) ממש לא חינני כמו סנטה קלאוס. מאוד בוטה. ככה סתם.

קמע למזל והצלחה למי שהטאקט ממנו והלאה

ונכון לא נשכח לעולם אבל אנחנו ממשיכים קדימה ובשמחת חיים. בתוך כל המהומה שהתרחשה אצלי בלב הציונות שבי התפרצה החוצה במלוא הדרה ובמשך כל המסע זמזמתי לבנותיי (בזיוף כבד): "אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת". אז לאחר ההקדמה הכבדה ולאחר שעשינו סיור מרגש ומרתק עם מעיין רחמים Maayan Rahamim, בחור מלא כרימון, שלקח אותנו לנקודות מרכזיות ב"וורשה היהודית" התרגשנו, למדנו, דמענו, עיכלנו עשינו סוויץ' והחל הפאן.

נסענו בסוף הסיור לפארק Lazienki Park שם התקיים קונצרט יפהפה של שופן (בימי ראשון ב-12:00 וב 16:00). סיירנו בשבילי הפארק עם המוני וורשאים ורדרדים שיצאו ביום שימשי לבלות בריאה הירוקה. הגענו גם לארמון על המים שבפארק. משם הלכנו ברגל דרך רחובות יפהפיים ל Plac zbwiciela (כיכר ההיפסטרים). לא ראינו היפסטרים אבל כנראה כל האקשן בערב. משם המשכנו גם ברגל ל Hala Koszyki שוק אוכל מקסים ומגוון ומכיוון שהאוכל שם כל כך זול וגם טעים! לא הפסקנו לבלוס לרגע.

Lazienky Park

עין לציון צופייה - ביציאה מהפארק

היום השני - למרות שהוקדש כל כולו לקניות לפאשינסטות הקטנות התחלנו את הבוקר בתצפית יפה על העיר מקומה 30 בארמון התרבות והמדע.

תכננתי בעורמה להתישן ולגרום להן לתעב קניות בסוף היום זאת לאחר שפלשנו ל-4 קניונים הפרוסים בכל רחבי העיר!!! אבל נהפוך הוא. תיאבונן רק גדל.

הקניון הראשון: Zlote Terasy נמצא ממש מתחת למלון. את הקניות זרקנו מהקניון הישר לחדר המלון ויצאנו בדרכנו הפעם עם טרולי ריק! ליעד הבא:

דהקטלון שהוא סוג של קניון בפני עצמו (בעיניי אבל לא בעיניהן) ולצידו ה Blue City. גם שם המתבגרות סימנו טריטוריה ומילאו את תוכנו של הטרולי ומשקיוויתי שזהו זה להיום כשכולנו עם שברי הליכה, הפקאצות עשו מהלך לא חוקי כלפיי ונאלצתי לדדות איתן בשארית כווחותיי לקניון הרביעי : Orsus Factory Outlet. לשמחתי הרבה נותרה לנו רק שעה להיות שם משום שהחנויות נסגרו בשעה 21:00 ולא ב 22:00 כפי שהיה כתוב איפה שהוא. נבעטנו החוצה ונסענו עם כל הכבודה למלון. עייפות ומרוצות (חלקית).

גם מהקניון ניתן לקבל חת'כת שמיים

היום השלישי הוקדש לחלקו הצפוני של העיר: לא לפני שלקחתי אותן למוזיאון לתולדות יהודי פולין אבל למרות שאני תמיד בודקת הכל מראש לא השכלתי לוודא שדווקא ביום שלישי המוזיאון סגור! הרגשתי אכזבה גדולה אבל נדמה לי ששמעתי מאחורי גבי שאגות שמחה.

המוזיאון לתולדות יהודי פולין - מבט מבחוץ. כל פרט עם מחשבה

משם צעדנו ברגל לעיר העתיקה ששוחזרה יפה. טיילנו בסמטאות ובככירות (עם הרבה צילומים לאינסטוש) ומשם המשכנו ברגל לשכונת Praga .

בדרכנו אליה חצינו את נהר הוויסלה המרשים מעל גשר גדול. בשכונה ביקרנו במעין שוק קטן וצנוע עם איכרים שמוכרים את מרכולתם מהכפר (ביצים, ירקות ופירות) וגם בגדים מהתקופה הסובייטית כולל סלון כלות מאולתר שנראה גם מאותה תקופה. השכונה אותנטית מאוד ולא מתחנפת לכן אהבתי אותה עד ש... הבנות מצאו עוד מרכז קניות ברחוב צדדי בשכונה. כמובן שנכנסנו.

סלון כלות פולני בשוק - זושה ויבגנייה בהיי מטורף

מי רוצה ללמוד עברית בוורשה?

ישן וחדש - עירוב סגנונות ותקופות בעיר המתחדשת

בהמשך היום הלכנו ל Chmielna מדרחוב חביב עם בתי קפה, מוזיקת רחוב ואווירה כיפית. המדרחוב מאוד קרוב לרחוב Nowy Swiat המרכזי וההומה.

זהו. נגמר. חזרנו מדדות עם שברי הליכה. עם חוויות טובות של בילוי משותף, של התרגשות, צחוק ודמע, המון פחמימות וחור בכיס.

פרטים מנהלתיים: סים 5GB – 9 זלוטי. בכל קיוסק ושמעתי שגם בחנות בשדה התעופה. חשוב להגיע עם דרכון אחרת לא יתקינו אותו (יאקטבו יעני). נעזרנו בו המון לניווטים ברחבי העיר. מומלץ. מונית משדה התעופה – 40 זלוטי. Uber - לשדה התעופה 30 זלוטי. אובר- פעם ראשונה שאני משתמשת. נפלא! יעיל מאוד וזול. לא נסענו בתחבורה ציבורית בכלל למרות שאת הרוב הלכנו ברגל אבל לקצר טווחים או כשעייפים זה פתרון מעולה. טיסה עם וויז 120 דולר לכרטיס עם טרולי. בחזור עם מזוודה שקנינו שם. מלון Mercure Warsawa Centrum – מלון מצויין. עיצוב פנים נעים ומודרני. כמעצבת פנים הופתעתי לטובה. המיקום נפלא. נקי, אסתטי. מול קניון הזלוטי, וקרוב מאוד לתחנה המרכזית ולמוזיאון התרבות והמדע. הרבה מסעדות וחנויות מסביב. מאוד נוח. בחדר יש מכונת קפה וצ'ופרים בדוגמת שוקולד ובקבוקי מים וגם טלפון סלולארי חינם עם גלישה ושיחות לכל התקופה למי שרוצה. אוכל – מה כבר לא נאמר. אכלנו במסעדה הפולנית המתוקה Zapiecek את הקרפלעך של דודה ציפי ז"ל ומרק עוף שמבקרות האוכל טענו שהוא יותר טעים משלי... בשוק האוכל יש אוכל נהדר וגם תתפלאו, בקניונים יש מסעדות טובות. באמת. מחירים – מצאתי שהאוכל והקוסמטיקה מאוד מאוד זולים ביחס לארץ. מאוד. הבגדים תלוי מה. האופנה בעיניי לא כל כך לטעמי אבל זה לא ממש משנה. ואחרון חביב נחזור למעיין רחמים Maayan Rahamim המקסים – בחור נבון וכריזמטי שלומד שם רפואה. הוא מקיים שני סוגי סיורים מאלפים ואם היה לנו זמן היינו עושות איתו גם את הסיור השני. סיור על וורשה היהודית וסיור על וורשה הקלאסית.

לסיכום – עם כל משקעי העבר וורשה נעימה וכיפית להסתובב בה.