הבלוג שלי

  • Avital Ben-Gil Katz

וינה - סופ"ש קצרצר בקריסטמס


שדרות מריה הילפה בקריסמס - שקט מופתי

וינה היפה, מלכותית. נסיכת הקרח. ועוד יותר יפה לקראת חג המולד הממשמש ובא.

מקושטת באורות מנצנצים. משובצת בשווקים קטנים וגדולים שכולם בסימן חג המולד. ריח הפונש – היין האדום החם עם קינמון נישא באוויר וכל שניתן הוא להצטייד בנעליים נוחות, מעיל חם, כובע צמר וצעיף לשמור על הצוואר. מוכנים?

טסנו בטיסת אוסטריאן אייר-ליינס לפנות בוקר. טיסה די קצרה. כל מה שאני זוכרת מהטיסה זה את הצבע האדום שהוא גם הלוגו של החברה וגם המדים של הדיילים והדיילות. אפילו החזייה והגרביונים בצבע אדום. נו שוין.

לקחנו רכבת משדה התעופה והחלפנו לרכבת תחתית שהביאה אותנו ממש כמעט עד לפתח המלון.

המלון: Hotel Am Brillantengrundמבנה לשימור יפהפה עם חצר פנימית ברחוב שקט קרוב מאוד למדרחוב מריה הילפה שטראסה ולתחנת הרכבת התחתית. מאוד נקי. חדרים מרווחים ומינימליסטים בסגנון רטרו. מנוהל ע"י משפחה מקסימה. ארוחת בוקר מעולה. מומלץ בחום. כמעצבת פנים אהבתי את עיצוב הפנים והשימור המינימליסטי ברוח התקופה שבה נבנה המבנה. גם החדרים מעוצבים באותו סגנון נעים, חמים ומדוייק.



למה התכוון המשורר? שלט איסור בחדר הרחצה במלון


תחבורה ציבורית – מאוד נוחה ונגישה (רכבת תחתית, טראם ואוטובוסים).

מה שמניע אותנו בטיול אורבני הוא ההליכה במשך שעות ברחובות ובסמטאות לחוש את העיר. פחות להיכנס למבנים או מוזיאונים אלא אם כן יש בהם ייחודיות שטרם ראינו. אוכל: גם כאן כוכבי מישלן או מסעדה שכולם מדברים עליה פחות מעניינת אותנו אלא אוכל רחוב או מסעדות קטנות של מקומיים.

דבר ראשון חיפשנו מקום לאכול בו. לא מתוייר ולא עם רייטינג גבוה. כזה שהמקומיים הולכים אליו. מצאנו פאב פינתי קטן בקרבת המלון שאליו הגיעו וינאים בהפסקת הצהריים שלהם. אז גם אנחנו הצטרפנו לחגיגה. השניצל הוינאי והגולאש היו מעולים! היום אני צמחונית והמחשבה לאכול כאלה עושה לי צמרמורת אבל אז זה היה טעים מאוד.

עוד קצת מאווירת החג


משם המשכנו בהליכה רגלית לאורך כל שדרת המריה שטראסה. התוודענו לסביבה ולחנויות. נחילי אנשים עורכים קניות לחג ויחד עם זאת שורר שם שקט מופתי. חנויות רבות גם של מותגים וגם לא. אווירת החג נישאת למרחקים. אורות החג מנצנצים כבר בשעות הצהריים המאוחרות כשמתחיל להחשיך מוקדם. צעדנו עד לרובע המוזיאונים. מכל השפע האסתטי של המבנים והמוזיאונים שמסביב בחרנו במוזיאון גוסטב קלימט. בניגוד ללונדון, למשל, שם הכניסה לכל המוזיאונים הינה בחינם, התשלום שהם גובים עבור כניסה לכל מוזיאון היא לא זולה בכלל. המוזיאון חביב. יצירותיו של קלימט עוצרות נשימה בגודלן הטבעי. מעבר לכך. לא חובה.


חנות שיכר ליד המלון


לאחר מכן צעדנו אל שוק הקריסמס המרכזי של העיר בכיכר העירייה אליו חזרנו שוב ושוב. למעשה ברחבי העיר פזורים לא פחות מ-50 שווקים של חג המולד המרכזי שבהם נמצא ברחבה שמול בית העירייה (Friedrich-Schmidt-Platz 1) הוא גם המואר והמקושט מכולם. הוקסמנו גם ממשטח ההחלקה על הקרח. השוק גדוש באנשים ובאדי יין. טיפ לגבי היין שמוגש במאגים יפים עם ציורים של העיר וינה: המחיר כולל הספל. למעשה אתם נותנים מקדמה עבור הספל. ברגע שתחזירו למוזג את הספל הוא ייתן לכם את המקדמה (2 יורו אם אני זוכרת נכון). בכיכרות רבות בעיר נערכים עוד שווקים דומים, גם אם בהיקף צנוע יותר. כזה הוא למשל השוק הקטנטן ב- AM HOF שם ניתן למצוא בעיקר דוכנים קטנים עם עבודות יד צבעוניות, לצד דוכני המזון שמצויים בכל שוק חג מולד. בחלק מהשווקים מגישים מרק בלחם שזה אחד הדברים הכי טעימים אוור במיוחד ביום קר במיוחד. אכלנו מרק גולש בלחם וגם מרק שום בלחם. לבסוף אוכלים את הקערה שהיא גם מ... לחם.












גם מתחמי החלקה על הקרח יש בשווקים המרכזיים



למחרת נסענו לרובע הראשון של וינה, האינרה שטט, הוא רובע מרכז העיר ההיסטורי והוא אחד מהאיזורים המתויירים ביותר בוינה. רחוב הטבעת (Ringstrasse) הוא רחוב מרכזי ברובע הראשון. התחלנו את סיורינו בעיר העתיקה בסטפאן פלאץ, הכיכר המרכזית.

במרכז הכיכר נמצאת קתדרלת סן סטפן (St. Stephen`s Cathedral) - סמלה של וינה שהיה נתון בשיפוצים באותה עת אז לא עלינו למעלה. מדרחוב Kartner המוביל היישר לקתדרלת סן סטפן (Stephansdom), שנבנתה במאה ה-14 בסגנון הגותי ובאה לסמל את רוח החופש של העיר. הקתדרלה מרשימה בחזותה, בנויה בסגנון גותי ונראית למרחקים.

ליד הסטפן דום יש ארמון מלוכה, אורוות, דוכנים והופעות (בשבת). לקראת ערב נסענו לבניין Hundertwasserhaus – זהו בית מגורים רגיל, שהפך ליצירת אומנות אותו תכנן האומן Friedensreich Hundertwasser. המבנה הוא יצירת אומנות מטורללת וססגונית – כלומר מבנה ארכיטקטוני יוצא דופן. שווה לראות. בתחתיתו ישנה חנות ובית קפה ברוח המתכנן.

למחרת נסענו לארמון שנברון (Schoenbrunn) - רובע 13 – (מקביל לארמון וורסאי). ארמון יפהפה, סיירנו בחדרים השונים. העושר של דרי הארמון הוצג לראווה. באופן אישי לא מתחברת לקונספט הראוותני הזה. ובנוסף, וואנס ראית ארמון אחד ראית את כולם. אבל... הגנים בחוץ מרהיבים ביופיים. ביום עם ראות טובה ניתן לתצפת על העיר ואף לטייל בשבילי הגן וביער שעל יד. אז כן, מומלץ להגיע לשם, לא בהכרח לעמוד בתור בכניסה לארמון אבל הגנים שמסביב ראויים לסקירה.


תצפית על העיר מגני הארמון


שכונת גרינציג: את שעות הערב מומלץ לבלות בשכונת גרינציג שהיא פרבר של וינה המשופע בבתי יין המציעים את היינות החדשים של מגדלי היין באזור. כפר אטרקטיבי (למרות הפיתוח האורבני הפולש לשטחו לרגלי יער וינה עם בתים צבעוניים היושבים בתוך הכרמים. היום גרינציג שייך למחוז ה-19 (Döbling) של העיר וינה. זהו האזור העתיק ביותר במחוז זה. כאן נמצאים בתי היין (הויריגן) ויקבים ידועים הפתוחים ליופי הטבעי הנרחב של יער וינה(Wienerwald). . למעשה, יערות וינה מקיפים את העיר ובהם אפשר ליהנות מנופים מרהיבים, לצאת לטיולים (ברגל או על אופניים) או לשתות יין מקומי באחד מבתי היין המסורתיים. אזור הררי מיוער (Wiener'ald), המקיף את העיר וינה והוא מהווה החלק האחרון של אזור האלפים המסתיים מעל הדנובה. גם בימי החורף הקרים והמעוננים אפשר ליהנות ממראה מרהיב מפסגת הר קלנברג (Kahlenberg) המתנשא לגובה של 483 מטרים ומהר לאופולדסברג (Leopoldsberg) שגובהו 423 מטרים. אומרים שבימים בהירים אפשר לראות מכאן את הרי הקרפטים הקטנים בסלובקיה ואת המדרונות היורדים לכיוון הגבול ההונגרי. כך שלמי שרוצה לבקר בגרינציג מומלץ להגיע קודם לפסגת הר קלנברג (באוטובוס 38 A ומשם לרדת ברגל, דרך הכרמים אל גרינציג. לכל מי שמבקר בגרינציג מומלץ לקחת משם אוטובוס 5 ליערות וינה. האוטובוס עוצר בתחנה האחרונה ושם אפשר לעשות מסלולי הליכה רגליים בגבעות שצופות לוינה. יש שם גם נקודות תצפית ומסעדות. לא עשינו את זה מפאת החושך והקור העז ששרר בפסגה. אכלנו בפונדק קטן עם פוחלצים ואווירה טרולית. היה מקסים ממש. האוטובוסים בשעות המאוחרות מגיעים בהפרשים גדולים ועלה החשש שנבלה את הלילה על הפסגה הקפואה אבל לבסוף הצלחנו להגיע למלוננו. טיפ: להתלבש היטב!


הגיון תכנוני - או ארץ של נפילים


שוק Naschmarkt – (מומלץ ללכת בשבת) שוק אוכל ואלכוהול. רבות דובר עליו. מתוייר לעייפה עם מלכודות תיירים. כמו שהגענו עשינו סיבוב פרסה.

אבל... כפיצוי לאחר מכן הגענו לכמה מקומות מומלצים מאוד:

שכונת Yppenplatz ההיפסטרית. ציורי גראפיטי על הקירות, אווירה משגעת, שוק מקומי שהיה סגור באותו יום ומלא בתי קפה של סטודנטים ואומנים עם שמיכות פרווה למי שקר לו. עוגות מקומיות ואוכל טעים.


קצת גרפיטי בייפנפלץ המדליקה


עוד מייפנפלץ


מרגטפלאץ – שכונה מתוקה להסתובב בה. ליהנות מהרחובות הקטנים ולהציץ לתוך בית הקולנוע הישן מאוד.

מגדל התקשורת – שניבט מכל רחבי העיר. מומלץ לעלות עליו ולערוך תצפית פנורמית על העיר. דמי הכניסה שערורייתיים ונפלנו על יום עם ראות לא משהו אבל עדיין שווה להגיע עד אליו דרך שכונה ופארק. לא ברור אם זה באיזור סלאמס או לא אבל לא להגיע בלילה.

אז הייתי דלוקה על רשת בשם Flying Tiger שמוקמה בשכונת מהגרים. נסענו עד לשם והוקסמנו משוק מקומי עם מיני מזונות מאפריקה ותושבים ססגוניים. הפתעות ספונטניות.

לסיכום: וינה עיר יפהפייה. מומלץ להגיע בקריסמס שכן יופייה מוכפל. לא בטוחה שזה המקום לחזור אליו כמו ברלין למשל (סילחי לי וינה).